קרנינג

העין לא מודדת מרחק, היא מודדת שטח. שתי אותיות ישרות שעומדות זו לצד זו יוצרות מלבן ריק ונקי. אות עגולה או אות עם זרוע יוצרת משולש ריק, ומשולש ריק נראה תמיד גדול יותר ממלבן באותו רוחב. הקרנינג הוא התיקון של הפער הזה.

בפונט מקצועי הרוב המכריע של העבודה הזאת כבר נעשה. מי שעיצב את הפונט הגדיר טבלת זוגות, ולכל זוג בעייתי יש כבר ערך מוכן שהתוכנה מפעילה לבד. קרנינג ידני הוא לא תיקון של הפונט, הוא כוונון של מקרה מסוים.

הזוגות שנשברים בעברית

לעברית יש רשימת חשודים משלה, והיא שונה לגמרי מזו של הלועזית:

1. ה-ל׳ ומה שבא אחריה. הזרוע העולה של הל היא האלמנט היחיד בעברית שחורג כלפי מעלה, וכל אות נמוכה שבאה אחריה יושבת מתחת לחלל שהיא יוצרת.

2. אותיות סופיות. "ך", "ן", "ף", "ץ" יורדות מתחת לקו הבסיס וצרות יחסית. אחריהן נפתח חלל שנראה כמו רווח מילה, במיוחד בגדלים גדולים.

3. "ר", "ד" ו-⁠"ו". שלוש אותיות עם גג בולט ורגל אחת. הן משאירות מדף ריק מתחת לגג שלהן.

4. גרש וגרשיים בראשי תיבות. מקום שבו כמעט כל פונט צריך יד אנושית, כי הסימן קטן והאותיות מסביבו לא.

5. ספרות בתוך טקסט עברי. הספרות בנויות ליישור לועזי, והמפגש שלהן עם אות עברית כמעט תמיד רופף מדי.

קרנינג או טרקינג

שני המונחים מתערבבים כל הזמן, וההבדל פשוט: טרקינג משנה את המרווח לאורך כל הרצף באופן אחיד. קרנינג נוגע בזוג אחד ומשאיר את כל השאר במקום.

הכלל המעשי: אם המילה כולה נראית דחוסה או רופפת, זה טרקינג. אם המילה בסדר ורק נקודה אחת בתוכה צורמת, זה קרנינג.

מתי בכלל שווה לגעת

1. בכותרות ובלוגו -ככל שהגודל עולה, כל פגם במרווח גדל איתו. בגדלים של 40 נקודות ומעלה הכוונון הידני מרגיש מיד.

2. בראשי תיבות ובשמות – צירופים לא שגרתיים של אותיות הם בדיוק המקום שהפונט לא יכול היה לחזות מראש.

3. לא בטקסט רץ – שם הטבלה של הפונט עושה עבודה טובה, וכל התערבות ידנית תיצור חוסר אחידות.

4. הבדיקה הכי טובה היא לצמצם – להקטין את הכותרת עד שהיא מטושטשת, או לצמצם את העיניים. מה שנשאר בולט הוא חלל אמיתי, לא רושם.

טעות נפוצה

לפתוח את הקרנינג במקום לסגור אותו. כשזוג נראה צפוף, האינסטינקט הוא להרחיק. ברוב המקרים הבעיה הפוכה: אות אחת יוצרת חלל, והתיקון הוא לסגור את הזוג שסביבה ולא להרחיב את כולם.

שאלות נפוצות

למה בעברית מדברים על קרנינג פחות מאשר בלועזית?
כי לעברית אין אותיות גדולות וקטנות, ולכן פחות צירופים קיצוניים של גבהים. זה לא אומר שאין בעיות, זה אומר שהן מרוכזות במקומות ספציפיים: הל, הסופיות והסימנים.

למה אותה מילה נראית שונה בין תוכנת העיצוב לדפדפן?
תוכנות העיצוב מפעילות את טבלת הקרנינג של הפונט כברירת מחדל. בווב זה תלוי בהגדרה, ולפעמים בקובץ שנטען. אם הכותרת נראית רופפת דווקא באתר, שווה לבדוק שהקרנינג לא כובה שם.

מה עדיף, לתקן בקובץ העיצוב או בפונט?
בקובץ העיצוב, כמעט תמיד. שינוי בפונט עצמו משפיע על כל שימוש עתידי, ומה שנכון לכותרת אחת לא בהכרח נכון לשאר.